<h1>ספר המצות לרמב"ם — לאוין רנ"ד</h1>
<h2>דף מה.</h2>
והמצוה הרנ"ד היא שהזהירנו מהשיב עבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל לאדוניו ואע"פ שאדוניו ישראל. אחר שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל לא יושב לו, אבל ישחרר אותו ויכתוב עליו דמיו בחוב. והוא אמרו יתעלה (תצא כ"ג) לא תסגיר עבד אל אדוניו. והתברר ברביעי ממסכת גיטין (מ"ה.) שבעבד שברח מחוצה לארץ לארץ הכתוב מדבר שיהא הדין בו שיכתוב שטר בדמיו עליו ויכתוב לו גט חירות ולא ישוב לעבודתו בשום פנים להסתופפו במקום הטהור הנבחר לקבוץ הנכבד. ושם התבארו דיני מצוה זו.
